החלטה בתיק ה"ת 20341-12-12 - פסקדין

1.          ברקע הבקשה, בדיקה שגרתית שערכו שוטרי הסיור של משטרת גלילות (להלן: המשיבה) במחסום בקורת שהציבו בליל 19.11.12, בצומת דרך ירושלים ורח' ארלוזורוב בעיר הרצליה. המבקש עבר במחסום רכוב על האופנוע והתבקש להזדהות ולהציג תעודותיו. עם התפתחות האירוע - ערכו השוטרים חיפוש בכיס חולצתו של המבקש וכן באופנוע (מתחת למושב) ומצאו סם מסוכן מסוג מריחואנה, בכמות כוללת של למעלה מ-100 גרם ברוטו, וכסף מזומן בסך 1190 ש"ח .

2.          המבקש נעצר בחשד להחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, וכן, בחשד שדחף את השוטר, סלמאן סלאח, נשך אותו בזרועו וגרם לו חבלות. בד בבד, תפסו השוטרים את הקטנוע, את הכסף המזומן.

3.          המבקש נעצר לחקירה, ומעצרו הוארך בבית המשפט (במועדים 20.11.12; 23.11.12; 26.11.12). בתקופת המעצר נערך חיפוש בחדרו של המבקש בבית משפחתו בשוהם, ונתפסה בו כמות נוספת זעירה של סם מסוכן, וכן, רכוש (11 זוגות מכנסים חדשים) חשוד כגנוב.

4.          בתאריך 27.11.12 שיחרר שופט המעצרים את המבקש ממעצרו כנגד הפקדת ערבויות כספיות - ערבות עצמית, ערבות צד ג' והפקדת מזומנים (מ"י 36559-11-12), וכן, בתנאי הרחקה מאזור גלילות ואי-יצירת קשר עם הנחקרים האחרים בפרשה.

5.          המבקש פנה למשטרה בתאריך 3.12.12 בבקשה להחזיר לרשותו את התפוסים, ובתאריך 10.12.12 סורב. מכאן הפנייה לבית המשפט בבקשה לפי סעיף 34 שיורה להחזיר למבקש את התפוסים.

6.          בדיון שהתקיים בבית המשפט ב-6.1.13 החזיקו הצדדים בעמדותיהם. לעמדת ב"כ המבקש, עו"ד שרון קינן, מאחר שטרם הוגש כתב אישום, אין הצדקה להמשך תפיסת התפוסים, קרי: אותם פרטי רכוש שתפסה המשטרה ואשר אינם קשורים לחשדות המיוחסים לו, חשדות שמתמקדים, לדעת הסנגור, בעיקר בעבירת תעבורה ובאלימות כנגד שוטר.

7.          בהחזיקו בהתנגדותו להחזרת התפוסים הסביר נציג המשיבה, פקד דרור מימון, כי בכוונת המשטרה להגיש נגד המבקש כתב אישום, הן בגין החזקת סם מסוכן בכמות שאינה לצריכה עצמית, והן בגין תקיפתו של השוטר. מאחר שבינתיים העמיקה החקירה, וזו העלתה כי הנאשם נוהג, לכאורה, למכור סמים לאחרים, וכי בליל האירוע נהג באופנוע כשהוא, לכאורה, תחת השפעת סם מסוכן מסוג קוקאין, יוגש כתב אישום גם בגין עבירות אלה [בגין כל חשד וחשד נפתח תיק חקירה נפרד - ס"ה 6 תיקים (פא 107908/12; 508542/12; 508421/12; 508843/12; 507551/12; של תחנת גלילות, ו-פא 504032/12 של אגף התנועה)]. עם הגשת כתב האישום מתכוונת התביעה לבקש להורות על חילוטם של התפוסים, במידה שהמבקש יורשע בדינו. מכאן, התנגדותה של המשיבה להחזרת התפוסים.     

8.          הבקשה להחזרת התפוסים מעוררת, ברגיל, את הצורך להכריע בין אינטרס הציבור בדבר קיום סדרי חברה תקינים, בכלל זה, מניעת עבירות, הגבלת הנאה כלכלית תוצר העבירות, ונקיטה בענישה ראויה, לבין אינטרס הפרט למניעת פגיעה בזכויותיו, לרבות, זכויותיו הקנייניות, ועקרון שלטון החוק במסגרתו מתחייבת שמירה על הוראות החוק, ועל הליכי משפט תקינים.

9.          תפיסתם של מוצגים הוכרה זה מכבר כאמצעי קיצוני להשגת התכלית של הוכחת התשתית הראייתית כנגד העבריין, ובכלל זה, האפשרות לחלטם בעתיד, היה ויורשע החשוד, שכן, היא שוללת מן המחזיק, או, מן הבעלים, בטרם הוכרע דינו של חשוד, את השימוש ו/או ההנאה מהתפוסים למשך תקופה ארוכה. בהשראת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ועל פי עיקרון המידתיות המקובל, וכן, מאחר שמדובר בפגיעה קניינית קשה, נפסק שיש לנקוט בתפיסת רכושו של חשוד רק כאמצעי אחרון ובהעדר אמצעים חלופיים להבטחת אותה תכלית [בש"פ 7715/97 חג'ג' נ' מדינת ישראל ואח' , פ"ד נב(1) 14; וכן, רע"פ 1792/99 גאלי נ' משטרת ישראל , פ"ד נג(3) 312].

10.        אין צורך להדגיש, כי המשך ההחזקה בתפוסים בידי המשטרה איננה מקדמה על חשבון העונש. הדברים ברורים וידועים. על כן, בהתבקש התערבות שיפוטית והכרעה לעניין החזרתם של תפוסים, עורך בית המשפט איזון בין ההגנה על הזכות הקניינית של המבקש, לבין אינטרס הציבור שבמניעת ביצוע העבירות באמצעות חפצים שקידמו את ביצוען (המחשב האישי והטלפונים), ומניעת רווח כספי והנאה ממי שהפיקם בדרך של סחר בסמים. בעריכת האיזון, קבעה הפסיקה, יש להביא בכלל חשבון את תכליתן של הוראות החוק הרלבנטי, את הזכויות המהותיות של המעורבים, וכן, את האינטרסים השונים המשמשים בזירה. כל זאת, במסגרת העקרונות הכלליים של שיטת המשפט הישראלית.

11.        עקרונות אלה הם נר לרגליי בבואי לבחון את מכלול הנסיבות בתיק, לרבות, החשדות נגד המבקש, עוצמתם, והקשר בין אלה לבין החזרת התפוסים, או, המשך ההחזקה בהם.

12.        התפוסים נשוא ענייננו קשורים קשר הדוק לחשדות נגד המבקש. מחומר החקירה בו עיינתי עולה, כי תפיסת התפוסים עמדה בדרישות החוק ובהוראותיו. קיימות בתיקים ראיות לכאורה לכך שהמבקש נהג באופנוע כשהוא תחת השפעת סם מסוכן, ובאותה שעה גם החזיק בסם מסוכן מסוג מריחואנה, בכמות שאינה לצריכה עצמית. באמצעות ראיות שהופקו מהאייפון של המבקש עלה כי הנאשם נהג, לכאורה, למכור סמים לאחרים. אכן, ראוי שהמשיבה תחיש את הטיפול בתיקים המתייחסים למבקש ותגבש עמדתה הן באשר להגשת כתב האישום והן לגבי הבקשה לחילוט התפוסים, בין משום ששימשו לביצוע העבירות, ובין משום שהופקו כהנאה כלכלית מרווחי הסמים. אולם, מאחר שלא חלפו אלא כ-50 ימים מאז נעצר המבקש, מאז נתפסו התפוסים, הרי שהפגיעה בזכויותיו הקנייניות של המבקש אינה פגיעה קיצונית. 

13.        לפיכך, אני דוחה בעת הזאת את הבקשה להחזרת התפוסים. אני מאפשרת למשיבה להגיש נגד המבקש כתב אישום, אשר יכלול הצהרה בדבר הכוונה לבקש את חילוט התפוסים בבוא היום.

14.        לא יוגש כתב אישום, כאמור, עד 26.2.13, יוכל המבקש לשוב ולעתור להחזרת התפוסים.

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, ט' שבט תשע"ג, 20 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.